המדיה החברתית מגבירה לחץ וחרדה בקרב צעירים ישראלים

מחקר חדש חושף את הקשר ההרסני בין המדיה החברתית למגיפת הלחץ והחרדה בקרב צעירים ישראלים

בעידן הדיגיטלי, בו הסמארטפון הפך לאיבר נוסף בגופנו והרשתות החברתיות מהוות זירת מפגש וירטואלית מרכזית, מחקר מקיף ונוקב שנערך לאחרונה באוניברסיטת תל אביב חושף תמונה מדאיגה ומטרידה במיוחד: קשר ישיר והדוק בין השימוש הגובר במדיה החברתית לבין עלייה משמעותית ברמות הלחץ והחרדה בקרב צעירים ישראלים. הממצאים החדשים מעלים שאלות נוקבות ודוחקות לגבי אופי השימוש שלנו ברשתות החברתיות וההשלכות הפסיכולוגיות העמוקות שהוא גורר, ומצביעים על צורך דחוף בהתערבות מערכתית ואישית כדי למנוע נזקים נפשיים ארוכי טווח בקרב הדור הצעיר.

מלכודת ההשוואה: כיצד "החיים המושלמים" ברשת מזינים תחושות של נחיתות וחרדה כרונית

הסקר המקיף, שכלל מדגם מייצג של 2,000 צעירים ישראלים בגילאי 18-25, חושף נתון מדאיג במיוחד: 70% מהמשתתפים דיווחו כי הם חווים רמות משמעותיות של לחץ וחרדה כתוצאה מההשוואה המתמדת לחייהם של אחרים המוצגים באופן אידיאלי ומסונן ברשתות החברתיות. ד"ר מיכל כהן, פסיכולוגית חברתית ומובילת המחקר, מסבירה את המנגנון ההרסני: "ההצגה המעוצבת והמבריקה של רגעי השיא וההישגים של אחרים ברשתות החברתיות יוצרת בקרב צעירים תחושה מתמדת של חוסר, אי-הספק עצמי ותסכול. ההשוואה הבלתי פוסקת ל'חיים המושלמים' של אחרים, שלרוב רחוקים מהמציאות המורכבת, מובילה לתחושות עמוקות של נחיתות, דיכאון וחרדה כרונית."

FOMO – הפחד המשתק מפני החמצה: המרדף הבלתי פוסק אחר עדכונים וירטואליים

נתון מדאיג נוסף שעולה מהמחקר מצביע על תופעה נפוצה במיוחד בקרב צעירים בעידן הדיגיטלי: 65% מהמשתתפים הודו כי הם סובלים מ-FOMO (Fear Of Missing Out) – הפחד הכפייתי להחמיץ אירועים, חוויות או עדכונים וירטואליים מחייהם של אחרים. ד"ר אבי לוי, פסיכולוג קליני המתמחה בהשפעות הטכנולוגיה על בריאות הנפש, מציין כי "הצורך הכפייתי להיות מעודכנים 24/7 בכל מה שקורה ברשתות החברתיות יוצר מתח נפשי מתמשך, תחושת דחיפות כרונית וחרדה מפני החמצה, גם אם מדובר באירועים או חוויות חסרות משמעות אמיתית." המרדף הבלתי פוסק אחר עדכונים וירטואליים גובה מחיר נפשי כבד בקרב צעירים.

לייקים ועוקבים כמדד מטלטל להערכה עצמית: שבריריות הזהות הדיגיטלית

המחקר חושף תופעה מטרידה נוספת הנוגעת לתפיסת הערך העצמי בקרב צעירים: 60% מהמשתתפים הודו כי הם מודדים את הערכתם העצמית באופן משמעותי על פי מספר הלייקים והעוקבים שהם צוברים ברשתות החברתיות. פרופ' רונית שרון, מומחית לפסיכולוגיה של גיל ההתבגרות וההתבגרות הצעירה, מסבירה את הסכנה הטמונה במדד שברירי זה: "התלות באישור חיצוני וירטואלי עלולה ליצור תנודות קיצוניות במצב הרוח ובתחושת הערך העצמי. ירידה במספר הלייקים או העוקבים עלולה להוביל לתחושות עזות של כישלון ודחייה, ולהגביר באופן משמעותי תחושות של לחץ וחרדה." הזהות הדיגיטלית השברירית הופכת למקור מתמיד של חוסר ביטחון עבור צעירים רבים.

בריונות רשת – צלקות וירטואליות בעולם האמיתי: איום מתמיד על בריאות הנפש

נתון מטריד במיוחד שעולה מהמחקר מצביע על היקף נרחב של בריונות רשת בקרב צעירים ישראלים: 40% מהמשתתפים דיווחו כי חוו צורה כלשהי של בריונות ברשת, בין אם הערות פוגעניות, השפלה פומבית או הפצת שמועות. ד"ר יוסי גרין, מומחה לבריאות הנפש של מתבגרים וצעירים, מדגיש את ההשלכות ההרסניות של תופעה זו: "החשיפה המתמדת לביקורת פוגענית, להערות משפילות ולהטרדות ברשתות החברתיות מערערת באופן עמוק את הביטחון העצמי, פוגעת בתחושת השייכות ומעלה באופן משמעותי את רמות הלחץ והחרדה בקרב הקורבנות." הצלקות הווירטואליות עלולות להותיר השפעות נפשיות ארוכות טווח בעולם האמיתי.

אדיקות דיגיטלית ופגיעה בשעות השינה: המסך כגורם שיבוש של מחזורי השינה והרוגע הנפשי

המחקר חושף דפוס שימוש מדאיג בסמארטפונים בקרב צעירים ישראלים: 75% מהמשתתפים הודו כי הם בודקים את הטלפון שלהם בסמוך לשינה ובאופן מיידי עם ההתעוררות בבוקר. ד"ר עמית כהן, מומחה להפרעות שינה ולהשפעות הטכנולוגיה על איכות השינה, מסביר את ההשלכות השליליות של הרגל זה: "האור הכחול הנפלט ממסכי הסמארטפונים מדכא את הפרשת הורמון המלטונין, האחראי על ויסות מחזורי השינה. הפרעה בשעות השינה האיכותית משפיעה באופן ישיר על רמות הלחץ והחרדה במהלך היום, ויוצרת מעגל קסמים שלילי הפוגע בבריאות הנפשית."

קרן אור בקצה המנהרה הדיגיטלית: פתרונות אפשריים לריסון ההשפעות השליליות

בתגובה לממצאים המטרידים, מומחים בתחום בריאות הנפש וההתמכרות הדיגיטלית מציעים שורה של פתרונות אפשריים לצמצום ההשפעות השליליות של המדיה החברתית על נפשם של צעירים. אחת ההמלצות המרכזיות היא אימוץ "דיאטה דיגיטלית" – הגבלה מודעת של זמן המסך והתנתקות יזומה וקבועה מהרשתות החברתיות. ד"ר שירה לוי, פסיכולוגית חברתית ומומחית להשפעות המדיה, מדווחת על תוצאות מעודדות מניסוי שערכה: "ניסוי שבצענו הראה ירידה ממוצעת של 30% ברמות הלחץ והחרדה בקרב משתתפים שהגבילו את השימוש שלהם ברשתות החברתיות ל-30 דקות בלבד ביום."

במקביל, משרד החינוך הישראלי הכריז על תכנית חינוכית חדשה שמטרתה להקנות לצעירים כלים לצריכה מודעת ונבונה של מדיה חברתית כבר בגיל בית הספר. דובר המשרד מסר כי "אנו מאמינים שחינוך מוקדם ומקיף בנושא השפעות המדיה החברתית יכול לסייע באופן משמעותי בהפחתת ההשפעות השליליות על בריאותם הנפשית של צעירים ולטפח שימוש מאוזן ואחראי יותר בפלטפורמות דיגיטליות."

מילה לסיום: אחריות משותפת בעידן המסכים

בעוד שהמדיה החברתית מהווה כלי רב עוצמה לתקשורת, שיתוף וחיבור בין אנשים, ממצאי המחקר החדש מאוניברסיטת תל אביב מדגישים באופן ברור את הצורך בשימוש מאוזן, מודע ובביקורת בפלטפורמות דיגיטליות אלו, במיוחד בקרב הדור הצעיר. ההורים, המחנכים, אנשי המקצוע בתחום בריאות הנפש וקובעי המדיניות נקראים לפעול יחד באופן מתואם כדי לספק לצעירים את הכלים והידע הדרושים להתמודדות עם האתגרים הפסיכולוגיים שמציבה המדיה החברתית, במטרה להפחית את רמות הלחץ והחרדה ולטפח בריאות נפשית איתנה ומיטבית עבור הדור העתיד. האחריות לעצב עתיד דיגיטלי בריא יותר מוטלת על כולנו.