מה לא מספרים לנו על פסיכולוגיה חיובית

האמת הלא מסופרת (והקצת פחות ורודה) על פסיכולוגיה חיובית

פסיכולוגיה חיובית, אותו תחום מרתק שמתמקד במה גורם לנו לשגשג ולחוות רווחה נפשית אמיתית, הפכה בשנים האחרונות לשם דבר. היא מבטיחה לשפר את איכות חיינו, להגביר את האושר ולמלא אותנו בתחושת סיפוק. אבל כמו כל דבר טוב, גם סביב הפסיכולוגיה החיובית נרקמו לא מעט מיתוסים, תפיסות שגויות ולעיתים אפילו הבטחות גרנדיוזיות שלא תמיד עומדות במבחן המציאות. רבים מאיתנו נוטים להבין אותה כחיפוש בלתי פוסק אחר אופוריה ורגשות חיוביים בלבד, מה שמפספס את המורכבות והעומק האמיתיים של התחום. בואו נצלול פנימה ונגלה את האמת הלא מסופרת על פסיכולוגיה חיובית – מה היא באמת? מה הנתונים העדכניים מלמדים אותנו? ומהם היתרונות והחסרונות שכדאי לנו להכיר?

פסיכולוגיה חיובית: יותר מסתם "תחשוב טוב יהיה טוב" – מבט מעמיק:

פסיכולוגיה חיובית היא לא עוד שיטת "כוח המחשבה" או ניסיון לצבוע את העולם בוורוד. היא תחום מדעי רציני בפסיכולוגיה ששם לעצמו מטרה לחקור ולפתח הבנה מעמיקה של המרכיבים התורמים לבריאות נפשית אופטימלית ולחיים מספקים ובעלי משמעות. היא לא מתמקדת רק בטיפול בבעיות נפשיות, אלא בעיקר בחיזוק החוסן הנפשי, פיתוח עוצמות אישיות, טיפוח רגשות חיוביים ויצירת תחושת מטרה בחיים. מי שהניח את אבן הפינה לתחום הוא הפסיכולוג האמריקאי הנודע, ד"ר מרטין סליגמן, בשנות ה-90 של המאה ה-20. הוא טען בצדק שהפסיכולוגיה המסורתית נטתה להתמקד יתר על המידה בפתולוגיה ובטיפול במצוקות, ושיש צורך דחוף להפנות את המבט גם אל מה שגורם לנו לפרוח ולשגשג. האמת היא, שהפסיכולוגיה החיובית מבקשת להעשיר את ההבנה שלנו לגבי איך לחיות חיים טובים יותר – חיים שיש בהם גם שמחה וגם משמעות.

מספרים שיכולים להפתיע: סטטיסטיקות עדכניות על השפעות הפסיכולוגיה החיובית:

המספרים בתחום הפסיכולוגיה החיובית יכולים להיות מעוררי תובנה, ולעיתים אף קצת מפתיעים. מחקר מקיף שפורסם בתחילת 2024 בכתב העת "Journal of Positive Psychology" מצא כי כ-78% מהמשתתפים בתוכניות התערבות פסיכולוגיות חיוביות דיווחו על שיפור מורגש בתחושת הרווחה הכללית שלהם. עם זאת, נתון מעניין נוסף שעלה מהמחקר הוא שרק כ-35% מהם חוו שיפור משמעותי וארוך טווח בתחושת האושר הסובייקטיבית שלהם. זה מצביע על כך שההנחה הרווחת שכל אחד יכול בקלות להפוך למאושר יותר באמצעות תרגול פסיכולוגיה חיובית היא לא תמיד מדויקת. החוקרים הסיקו כי יעילות התרגולים תלויה במשתנים אישיים רבים, כמו אופי האדם, נסיבות חייו והמחויבות שלו לתהליך.

מטבע דו-צדדי: היתרונות המבטיחים והחסרונות הנסתרים של הפסיכולוגיה החיובית:

כמו כל גישה, גם לפסיכולוגיה חיובית יש יתרונות בולטים לצד כמה נקודות תורפה שחשוב להיות מודעים אליהן:

היתרונות:

• שיפור מערכות יחסים: תרגול של הכרת תודה, אמפתיה ונדיבות יכול לחזק קשרים בין אישיים ולהעמיק את תחושת החיבור והאינטימיות.
• הגברת חוסן נפשי: פיתוח עוצמות אישיות כמו אופטימיות, תקווה וחוסן עוזר להתמודד טוב יותר עם אתגרי החיים ומשברים.
• עלייה בתחושת משמעות ומטרה: התמקדות בערכים אישיים וחתירה למטרות בעלות משמעות תורמת לתחושת סיפוק עמוקה יותר.
• שיפור בריאות פיזית: מחקרים מראים שרגשות חיוביים יכולים להשפיע לטובה על מערכת החיסון ואף להאריך את תוחלת החיים.

החסרונות:

• "רעילות חיובית" (Toxic Positivity): דגש יתר על חיוביות עלול להוביל להכחשה או הדחקה של רגשות שליליים חשובים, שיכולים להיות סימן למצוקה או צורך בשינוי.
• לחץ להרגיש מאושר כל הזמן: התרבות המודרנית часто מקדשת את האושר כאידיאל, מה שיכול ליצור לחץ בלתי מציאותי על אנשים להרגיש טוב כל הזמן, ולגרום לתחושות אשמה ותסכול כשהם לא מצליחים בכך.
• הזנחת הקונטקסט: פסיכולוגיה חיובית לעיתים מתמקדת יותר מדי באחריות האישית לשינוי, תוך התעלמות מהשפעת גורמים חיצוניים כמו מצב סוציו-אקונומי, אפליה או אירועי חיים טראומטיים.
• פתרון "one-size-fits-all" לא תמיד עובד: טכניקות פסיכולוגיה חיובית שעובדות עבור אדם אחד לא בהכרח יועילו לאחר, ויש צורך בהתאמה אישית.

מיתוס האושר המושלם: למה לרדוף אחרי קשת בענן זה לא תמיד רעיון טוב:

אחד המיתוסים הכי נפוצים סביב פסיכולוגיה חיובית הוא האמונה שאושר מתמיד הוא יעד בר השגה. מחקרים מראים שאושר מושפע משילוב מורכב של גורמים גנטיים (כ-50%), נסיבות חיים (כ-10%) ובחירות והתנהגויות מכוונות (כ-40%). זה אומר שלמרות שיש לנו השפעה על חלק מהמשוואה, אושר מוחלט וקבוע הוא לא מציאותי. הניסיון לרדוף אחריו באופן אובססיבי עלול דווקא להוביל לתסכול ולתחושת כישלון.

פסיכולוגיה חיובית פוגשת את העולם האמיתי: יישומים במגוון תחומים:

חשוב להבין שהעקרונות של פסיכולוגיה חיובית חודרים לתחומים רבים בחיינו. פרופסור סליגמן עצמו הדגיש את הפוטנציאל של התחום לא רק בבריאות הנפש, אלא גם בחינוך (לשיפור רווחת התלמידים והישגיהם), בעולם העבודה (להגברת מעורבות העובדים ושביעות רצונם) ובשירותי בריאות (לקידום אורח חיים בריא וחוסן נפשי). לדוגמה, במקומות עבודה, שימוש בעקרונות כמו הכרת תודה, זיהוי חוזקות וטיפוח קשרים חיוביים בין עובדים יכול להוביל לעלייה בפריון ולסביבת עבודה נעימה יותר. בחינוך, התמקדות בעוצמות התלמידים ועידוד חשיבה חיובית יכולים לשפר את ההישגים הלימודיים ואת תחושת המסוגלות העצמית.

האם הפסיכולוגיה החיובית היא כוס התה של כולם? מבט ביקורתי:

התשובה לשאלה האם פסיכולוגיה חיובית מתאימה לכל אחד היא מורכבת. פסיכולוגים רבים מאמינים שלעקרונות התחום יש פוטנציאל לסייע לרוב האנשים, אך זה תלוי מאוד בצרכים האישיים, באופי הבעיות איתן מתמודד האדם ובנכונותו להשקיע בתהליך. עבור אנשים הסובלים ממצוקה נפשית עמוקה או מהפרעות נפשיות, התמקדות יתר בחיוביות עלולה להיות לא יעילה ואף מזיקה. במקרים כאלה, טיפול פסיכולוגי מסורתי יותר, המתמקד בהבנה ועיבוד של רגשות קשים, עשוי להיות מתאים יותר.

כשחיוביות פוגשת מציאות: מה קורה כשפסיכולוגיה חיובית פשוט לא עובדת?

ישנם מצבים רבים בהם ניסיון בלתי פוסק להתמקד בחיובי עלול להיות לא רק לא יעיל, אלא אף מעורר תסכול ובושה. אם אתם מתמודדים עם אובדן, טראומה, דיכאון קליני או חרדה משתקת, ניסיון "להיות חיוביים" בכוח עלול להרגיש מזויף ובלתי רלוונטי. במצבים כאלה, חשוב לתת מקום לרגשות השליליים, לעבד אותם ולפנות לעזרה מקצועית שתספק תמיכה והכוונה מותאמת אישית.

בשורה התחתונה: איזון הוא שם המשחק – גישה מושכלת לפסיכולוגיה חיובית:

פסיכולוגיה חיובית מציעה כלים ותובנות חשובות שיכולים לשפר את חיינו ולשפר את רווחתנו הנפשית. עם זאת, חשוב לגשת אליה בגישה מאוזנת וביקורתית. החיים הם קשת רחבה של רגשות, וניסיון לדכא או להתעלם מהרגשות השליליים שלנו עלול להיות בעל השלכות שליליות בטווח הארוך. המסע אל עבר חיים מספקים הוא מסע מורכב שכולל גם שמחה וגם עצב, גם חוזקות וגם חולשות. המפתח הוא למצוא את האיזון הנכון בין טיפוח החיובי לבין קבלה ועיבוד של כל קשת הרגשות האנושית. בסופו של דבר, ההצלחה במסע הזה נמדדת בתחושת האותנטיות והמשמעות האישית של כל אחד מאיתנו.